#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איזה מינים מברכין על הפירות אחריו?	גפן, תאנה, רמון, זית, תמרה [וכתיב דבש מפני שדבש יוצא מתמרים]	סימן רח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה דוקא דברים אלו?	"כתב הטור מפני חשיבותן קבעו להם ברכה בפנ&quot;ע, וביאר הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דאפי&#x27; למ&quot;ד דמעין שלש מדאורייתא יוצא בבורא נפשות ומפני חשיבותן קבעו מעין שלש, חוץ מלחם דמדאורייתא בעי ג&#x27; ברכות (שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;) {וצ&quot;ב קצת דאין לנו אלא הפסוק וברכת ומהיכא תיתי לחתכו בסכינא חריפא ולחלקו בין בהמ&quot;ז למעין שלש}"	סימן רח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מברכין מעין שלש על החמשת מיני דגן?	ביאר הטור מפני שנשתבח א&quot;י בחטה ושעורה, וכוסמת בכלל חטה, ושבולת שועל ושיפון הוו בכלל שעורה, ויש להם עוד מעלה כי עליהם יחיה האדם.	סימן רח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מברכין במ&quot;מ אם 1) יש עליהם הקליפה 2) אין עליהם הקליפה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-d457cd205ed35e199fc0432745e1a782dbdf4255.jpg"">"	סימן רח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסברא דחלקן עדיפי מהוסר קליפתן, דחלקן לא בעי דיבוק כלל משא&quot;כ הוסר קליפתן בעי דיבוק קצת?	"שמעתי מידידי ר&quot;מ רייז דבחלקן נתגלה אמצע הגרעין ואז הוא נתמעך יותר משא&quot;כ כשרק הוסר הקליפה עדיין היא בשלימותה ואינו נתמעך כ&quot;כ מהר, וכן משמע ממג&quot;א דע&quot;י הסרת הקליפה נתדבק ונתמעך יותר {ולפי&quot;ז נראה דשיבולת שועל שנתגלגל הוי כמו חלקן ומיד ברכתו במ&quot;מ, ובפרט שמצאתי כתוב שבחרושת הם נתדבקים יחדו וצריכים להפרידם ע&quot;י חום ואויר, ועוד אומרים דע&quot;י התהליך נעשה pre-gelitanised, וכנראה דזהו ההתחלה למיעוך ודיבוק, ובודאי חל עליהם שם מזון, ועוד מבואר מרשז&quot;א (מובא בוזאת הברכה פי&quot;ב) שאינו תלוי בדיני בישול שבהל&#x27; שבת, וכל זמן שהם נדבקים או נתמעכים ברכתן במ&quot;מ אפי&#x27; בלא הלכות בישול, ואע&quot;פ שלאחר שנתייבשו אינם ראוים לאכילה וברכתן שהכל או אין לברך עליהם כלל, מ&quot;מ לאחר שחוזרים ונאפים וראוים לאכילה בודאי יש עליהם דין מזון וברכתם במ&quot;מ, כנלענ&quot;ד, אולם עדיין יש לדון אם הוא רק מקצת מהגריעינים לפי החיי&quot;א בסמוך ברכתו בפה&quot;א, אבל יש לעיין אי קיי&quot;ל כהחיי&quot;א, ועי&#x27; בסמוך"	סימן רח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על wheat gluten או seitan?	{כפי המציאות שביררתי נראה שהם מערבים מים עם קמח ואח&quot;כ מוציאים כל ה-granules עד שנשאר רק ה-gluten שהוא חלק הדבוק של ה-endosperm [וה&quot;ה ב-vital wheat gluten אלא שהם מייבשים אותה אח&quot;כ], ולפי&quot;ז התחיל ל-gelitanize וברכתו במ&quot;מ אם אח&quot;כ מאפהו או מבשלו, ומסתבר דיש עליו ג&quot;כ תוריתא דנהמא וברכתו המוציא אם הוא לחם}	סימן רח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוסיף gluten לתוך מין שהכל כדי שיתחמץ וכדומה?	"נראה להגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א דאין זה נחשב כטעם דגן ועדיין ברכתו שהכל, ונראה להוסיף דאע&quot;פ שראינו (חולין צ&quot;ט ע&quot;ב ורש&quot;י שם) דשאור של חטין מתרומה בתוך עיסת חטין מקרי נותן טעם היינו כלפי איסור והיתר דתלוי אם מרגיש האיסור משא&quot;כ לגבי הלכות ברכות תלוי אם הוא נותן טעם ממש דאפי&#x27; לדבק או להפיג חריפות וכדומה בטל ואינו מברך עליו אע&quot;פ שמרגישה"	סימן רח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על sprouted grains?	{מהתמונות נראה דעדיין קיים ה-endosperm וא&quot;כ דינו כשאר חטין וקמח וברכתו במ&quot;מ או המוציא, וזהו הברכה על Ezekiel bread שהוא נעשה מ-sprouted grains, וכן פסק הגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א דברכתו המוציא}	סימן רח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש גרעינים שלימין ויש מקצת גרעינים מעוכין?	"כתב החיי&quot;א (נשמת אדם כלל נ&quot;ד ס&quot;ק ה&#x27;) דאזלינן בתר רוב {וצ&quot;ע דלימא כל שיש בו, והפסק&quot;ת (הע&#x27; 29) ביאר מפני ששניהם מין דגן, וכן מבואר ממג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דאמרינן כל שיש בו אפי&#x27; כשברכתו בפה&quot;א (ודלא כאבן העוזר וערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ט), אכן השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ז) הכריע כהאבן העוזר ולא כהמג&quot;א, ולפי&quot;ז יתכן דלא קיי&quot;ל כהחיי&quot;א, אכן שמעתי ביאור מהר&quot;מ רייז (דלא כהפסק&quot;ת) והיינו דאינו נחשב כמאכל מזון עד שנתמעכו רובן, ולפי&quot;ז הדין של החיי&quot;א נכון לכו&quot;ע, אמנם למעשה נראה כפשוטו דתלוי במח&#x27; הנ&quot;ל וא&quot;כ לפי הכרעת השעה&quot;צ לא קיי&quot;ל כהחיי&quot;א}"	סימן רח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מערב דבש בתוך התבשיל?	"אין נפק&quot;מ בין רוב למיעוט, אם החמשת המינים לטעם ולמאכל ברכתו במ&quot;מ, ואם להקפותו ולדבקו ברכתו שהכל (ט&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב) [אבל יש מפקפקין אם החמשת המינים רוב ולדבק, ואין זה מצוי כ&quot;כ (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג)]"	סימן רח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הקיא המאכל?	"הוי כאילו הגיע לשיעור עיכול ואינו יכול לברך ברכה אחרונה (שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן רח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשנותן קמח לתוך השקדים בעבור החולה?	"כתבו תוס&#x27; (ברכות ל&quot;ו ע&quot;ב) דאם הוא כדי שיסעוד הלב ברכתו במ&quot;מ, ואם הוא לדבק אינו במ&quot;מ, וכיון שהוא קשה לידע אם כוונתו לדבק [שהרי הדרך הוא לעשותו גם לסעוד (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)] כתבו תוס&#x27; דטוב להחמיר לאכלו באמצע הסעודה [ומיירי כשהוא עב, דאילו ברך בודאי ברכתו שהכל (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)]"	סימן רח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך מהני לאוכלה באמצע הסעודה, הרי על הצד שהשקדים עיקר, צריך לברך עליהם אפי&#x27; באמצע הסעודה?"	"כן הקשה רע&quot;א, ותי&#x27; המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) דכיון שהוא חולה הרי הוא קובע על השקדים ואינו מברך עליהם {ואע&quot;פ שיש מח&#x27; ראשונים לעיל (סי&#x27; קע&quot;ז סעי&#x27; ג&#x27;) כשקובע על פירות אם צריך לאכול אכילה ראשונה עם הפת, הכא סמכינן על המקילין דא&quot;צ}, והטהרת השלחן (ילקוט מפרשים) תי&#x27; דהכא מיירי כשאוכלו עם הפת."	סימן רח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין לו עצה לברך שהכל עליו מספק?	"1) כן הקשה הט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) {וצ&quot;ב קצת דעדיף טפי לברך במ&quot;מ דג&quot;כ פוטר שאר דברים ואפשר דהוא ברכה הנכונה, ושוב מצאתי דכעין זה הקשה ליקוטי חבר בן חיים}, ותי&#x27; דעדיין יהיה לו ספק בברכה אחרונה&lt;br&gt;2) המאמר מרדכי תי&#x27; דעדיף טפי שלא לסמוך על זה אם אפשר (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן רח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הכוסס דגן מהו הברכה 1) ראשונה 2) אחרונה?	"1) בפה&quot;א, ולפי הרמ&quot;א על שעורין יברך שהכל מפני שהוא מאכל בהמה [ובדרכי משה (ס&quot;ק א&#x27;) כתב דס&quot;ל ככל בו, והכל בו כתב דאף שבולת שועל הוי שהכל, אבל ברמ&quot;א לא הזכיר אלא שעורין, אמנם הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) מסתפק בזמנינו אפי&#x27; בחיטין דמסתברא דיהא שהכל] [ויש עוד שיטת האבודרהם דס&quot;ל דאינו מברך כלל על שעורין,ולא קיי&quot;ל כוותיה (ב&quot;י)], ואם הם מבושלים אפי&#x27; שעורין בפה&quot;א לכו&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) 2) הבה&quot;ג ורמב&quot;ם ס&quot;ל בורא נפשות, אבל ר&quot;ת בתחילה כתב לברך על האדמה ועל פרי האדמה ואח&quot;כ חזר בו דלא אשכחן נוסח זו, אלא שמסתפק אם לברך בורא נפשות או על האדמה [ואפי&#x27; בשעורין למ&quot;ד שברכתן שהכל (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג), וכדמבואר מרשב&quot;א בסוף הב&quot;י] ולפיכך כתבו דנכון להחמיר שלא לאוכלו חוץ לסעודה {זהו פשטות הספק של תוס&#x27; וכמ&quot;ש המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז), וכן מבואר מרע&quot;א, וגם מרידב&quot;ז וספר חרדים על הירושלמי (פ&quot;ו ה&quot;א, מ&quot;ה ע&quot;א) דספיקו של תוס&#x27; הוי אם לברך בורא נפשות או על האדמה, וכן מהט&quot;ז (ס&quot;ק כ&quot;ו), אמנם נלענ&quot;ד לפרש באופן אחר, ולעולם חזר בו ר&quot;ת לגמרי מברכה על האדמה, וספיקו של הר&quot;י היה בין בורא נפשות לעל המחיה ולא לעל האדמה, וכן נראה מדכתבו תוס&#x27; דהספק הוי אם כיילי ליה בההוא מין דגן ולא עשאו פת דצריך לברך מעין שלש, ועל כרחך היינו על המחיה, והוסיף הר&quot;י באק דבזה ניחא טפי שיטת הרמ&quot;א דס&quot;ל דמברך שהכל על שעורין ואפ&quot;ה ס&quot;ל כהרשב&quot;א דיש ספק לגבי הברכה אחרונה שלו דדוחק לומר דיברך אחריו על האדמה אם לא בירך בפה&quot;א בברכה ראשונה (ועי&#x27; ברע&quot;א דמאריך בזה), ויש להביא ראיה חזק מהערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) והכה&quot;ח (ס&quot;ק ל&#x27;) דכתבו עוד עצה לאכול כזית דבר שצריך בורא נפשות וכזית דבר שצריך על המחיה [ועי&#x27; במ&quot;ב עו&quot;ה דמתמיה עליהם, ולפי הנ&quot;ל ניחא בפשיטות], וכ&quot;ת א&quot;כ למה כתב השו&quot;ע דצריך לאוכלה באמצע הסעודה, י&quot;ל דאשכחן כעין זה לעיל (סי&#x27; ר&quot;ב סעי&#x27; י&quot;א) דכתב לאכול המאכל באמצע הסעודה אע&quot;פ שיש לו עצות אחרות, כן נראה לענ&quot;ד לולי דברי המ&quot;ב, אבל שוב חוזרני בי שלא מצינו שום צד בכלל לברך על המחיה על הכוסס חיטין, וכן משמע מתוה&quot;ר דספיקת הר&quot;י היה מחמת ר&quot;ת, וצ&quot;ע על הערוה&quot;ש וכה&quot;ח}, ואם אכלו שלא בסעודה יברך בורא נפשות (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן רח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ש מקמח דפשוט דמברך בורא נפשות?	"תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) דקמח שאני דאשתני [ולא דמי לשמן זית דאשתני דהתם לית ליה עלויא אחרינא משא&quot;כ בקמח]"	סימן רח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בישל הגרעינים 1) שלמים 2) שהוסר קליפתן 3) שהוסר מקצת מגופה ג&quot;כ 4) שחילקן?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-d457cd205ed35e199fc0432745e1a782dbdf4255.jpg"">"	סימן רח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על גרעיני חיטה המתנפחים ע&quot;י חום (שלוה)?	"כיון שאינם מתבשלים כלל ברכתן בפה&quot;א לפי רוב הפוסקים (עי&#x27; מ&quot;ב דרשו)"	סימן רח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני למעכו בידים בכפו?	הגר&quot;ח צאנזר כתב דמהני, אבל השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ב) משמע דמצדד דאינו מהני {ונראה לפרש דצריך להתדבק מחמת הבישול, ולא דמי לחלקן דמהני הבישול דהתם בתחילה חלקן ואח&quot;כ בישלן משא&quot;כ הכא בתחילה בשלן ואז לא נתדבקו ורק אח&quot;כ דיבקן בידים על זה אמרינן דלא מהני, ולפי&quot;ז מה שהם מגלגלין השבולת שועל בהחרושת היינו דומה לחלקן דעדיין הם מתבשלין אח&quot;כ}	סימן רח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על קמח?	"בין שנטחן לגמרי בין שנטחן קצת בין שנטחן כשהיה קליות, ברכתן שהכל [בין של חיטין בין של שעורין (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)], ואע&quot;פ דרך אכילת חיטין לרוב בני אדם הוא רק לאחר שהוא נטחן, מ&quot;מ איתא בגמ&#x27; דברכתן שהכל מפני שיש אחריה מעליותא. {ובזמנינו דהוא אבק בעלמא אינו ראוי לאכילה ואין לברך עליו כלל, כן משמע משערי הברכה (פכ&quot;ג הע&#x27; 647)}"	סימן רח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על שתיתה 1) עבה 2) רכה?	"1) במ&quot;מ, וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דאפי&#x27; אם א&quot;צ ללועסו אלא כל זמן שאינו יכול לשתותו ברכתו במ&quot;מ (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב), והגדיר הגר&quot;ז (סי&#x27; קנ&quot;ח סעי&#x27; ח&#x27;) ובלבד שצריך להפך מעט בלשונו (פסק&quot;ת אות י&#x27;) 2) שהכל, והיינו כשהוא ראוי לשתייה {וכדאשכחן בגר&quot;א (לעיל סי&#x27; ר&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) ע&quot;פ תוס&#x27; ברכות (ל&quot;ח ע&quot;א), ובמג&quot;א (סי&#x27; ר&quot;ה ס&quot;ק ו&#x27;) בשם המרדכי}"	סימן רח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש מרק (עוף) עם גרעיני שעורין 1) שלימים 2) נשברים?	"1) לפי המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) אמרינן כל שיש בו אפי&#x27; בגרעינים שברכתן בפה&quot;א וצריך לברך עליהם בפה&quot;א (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו) [ולגבי הברכה על המרק דינו כמו שעורים נשברים שבסמוך], ולפי האבן העוזר לא אמרינן כל שיש בו והם בטלים ויברך שהכל על המרק (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ז), וכן משמע מהערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ט) כהאבן העוזר 2) בודאי צריך לברך במ&quot;מ על השעורין, ויש ספק אם המרק בטל להם דאפשר כיון שהמרק בא לשתיה ולא לאכילה אינה בטילה לה, ולפיכך כתב המג&quot;א שיברך בתחילה שהכל על המרק ואח&quot;כ במ&quot;מ על השעורין , והחיי&quot;א כתב דיברך שהכל על דבר אחר (מ&quot;ב סי&#x27; ר&quot;ה ס&quot;ק י&quot;א) {ובזה הרויח דא&quot;צ להפך סדר קדימת הברכות (וכן מבואר באג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; ס&quot;ט, וכן מפורש בשעה&quot;צ לעיל קס&quot;ח ס&quot;ק ס&quot;ג)} {ולגבי השאלה אם מותר להוציא מאכלים מתוך התערובות כדי לברך על כל דבר בפנ&quot;ע, מכאן מבואר אם כבר בירך על העיקר אז יש חשש ברכה לבטלה להוציא דבר הטפל ממנה, אבל מותר לברך על הטפל תחילה ואין זה אלא חשש ברכה שא&quot;צ ואם הוא במקום ספק ברכות הוי צורך ומותר כדמבואר בהרבה דוכתי, ודוקא כשברכתו שהכל אבל אם ברכת הטפל ברכה אחרת יש מח&#x27; הפוסקים לקמן (סי&#x27; רי&quot;ב) אם בירך על הטפל תחילה אם ברכתו הראויה לה או ברכתו שהכל}"	סימן רח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במרק עוף עם ירקות?	"אם יש הרבה ירקות, יברך בפה&quot;א על הירקות והמרק טפל לה (מ&quot;ב סי&#x27; ר&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד, סי&#x27; ר&quot;ה ס&quot;ק ט&#x27;), ואם הוא מעט ירקות יברך שהכל על המרק והירקות טפלים לה (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ז)"	סימן רח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על אורז?	"הכוסס אורז ברכתו בפה&quot;א ועל תבשיל מאורז ברכתו במ&quot;מ, וברכה אחרונה בורא נפשות [ובדיעבד יוצא בעל המחיה (ברכ&quot;י, שע&quot;ת ס&quot;ק ט&#x27;)], ואם אכל גם מיני דגן, ס&quot;ל להבן איש חי (פנחס אות י&quot;ח) דלכתחילה רק יברך על המחיה דאורז ג&quot;כ מזין, אבל מדויק בשע&quot;ת דלכתחילה יברך בורא נפשות על האורז, וכ&quot;כ השבט הלוי (ח&quot;ט סי&#x27; ס&quot;ה אות ב&#x27;), ולפיכך יש לו לברך בורא נפשות תחילה ואח&quot;כ על המחיה (שמעתי מהגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א, מ&quot;ב דרשו בשם ריש&quot;א) [ובדיעבד אם כבר בירך על המחיה תחילה, הכריע שערי הברכה (פי&quot;א בטבלה הע&#x27; ע&quot;ט) דהוי כאילו כוון שלא להוציא את האורז וצריך לברך בורא נפשות, ויש לעיין אם מהני לצמצם ברכתו]"	סימן רח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו אורז?	"יש מח&#x27; אחרונים אם הוא ריי&quot;ז או היר&quot;ז, ולפיכך פסק המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) בשם השל&quot;ה והב&quot;ח דלכתחילה יאכלו באמצע הסעודה או יברך עליו שהכל {וחידוש הוא דיש למנוע מלאוכלו שלא בתוך הסעודה אע&quot;פ שהוא רק ספק לגבי הברכה ראשונה, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; ר&quot;ב סעי&#x27; י&quot;א דזהו מדת חסידות ולא ירא שמים}, אבל הביא הלחם חמודות דסוגיין דעלמא אורז ריי&quot;ז [וסימן לדבר פת הדרא&quot;ה - היר&quot;ז דוחן, ריי&quot;ז אורז הוא (של&quot;ה, מהר&quot;ם שיף סוף חולין בדרושים נחמדים, מחה&quot;ש)], וכן הביא המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ה) מהרבה אחרונים דהוא אורז בודאי, וכן פשוט להערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;א), ולמעשה יש ג&#x27; טעמים לברך במ&quot;מ, א&#x27; דזהו שיטת רוב האחרונים, ב&#x27; יש סוברים דכל דבר שמזין וסועד הלב ברכתו במ&quot;מ (רא&quot;ש, ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח), ג&#x27; בדיעבד יוצא בבמ&quot;מ על כל דבר חוץ ממים ומלח (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;א) [ויד עוד סניף דהרי יש ראשונים דסברי דמברכים במ&quot;מ אפי&#x27; על דוחן]. [הרבבות אפרים (ח&quot;ז סי&#x27; כ&quot;ו אות ה&#x27;) הביא דהגר&quot;מ פיינשטיין זצ&quot;ל החמיר לברך במ&quot;מ ובפה&quot;א על דברים אחרים {אולם, לא נתברר אם זהו מחמת הספק אם אורז הוא ריי&quot;ז או אם היה בפניו אורז שלא היה נתמעך}]"	סימן רח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על אורז שלמים שלא נתדבקו כלל 1) כשלא הוסר הקליפה 2) כשהוסר הקליפה?	"1) הב&quot;י מסתפק בדעת הרבינו יונה אם ברכתו במ&quot;מ [דלא דמי לחיטין, דאורז שאני דהדרך לבשלם אפי&#x27; שלימים, ומכאן הוכיח המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דיכול לברך במ&quot;מ אם הוא דרך אכילתו {וזהו עוד סברא לברך במ&quot;מ על שבולת שועל שנתגלגל אפי&#x27; אם חושש שהוא שלימים, דהרי דרך אכילתן הוא}], אבל הרמ&quot;א פסק דצריך להיות נתמעך קצת, והב&quot;ח מסתפק בדבר וכתב לאוכלו באמצע הסעודה (מג&quot;א שם), אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה עד) הכריע לברך עליו בפה&quot;א על פי הרבה ראשונים, אכן כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ב) דכוונת הרמ&quot;א הוא נתבשלה לגמרי, והביא דכן הוא מנהג העולם דמברכין לעולם במ&quot;מ על אורז. 2) הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) מצדד לברך במ&quot;מ [ואפי&#x27; בחיטין ס&quot;ל להרמב&quot;ם לברך במ&quot;מ כשהוסר הקליפה], וכן הכריע הביה&quot;ל (שם) לברך במ&quot;מ דהרי בדיעבד לעולם יוצא בבמ&quot;מ {ונראה דהא דכתב הביה&quot;ל &quot;המברך עליהם במ&quot;מ לא הספיד&quot;, ר&quot;ל דעדיף לברך עליו באמצע הסעודה, אבל אם צריך לברך עליו יש לברך במ&quot;מ}, אבל בדיעבד אם בירך בפה&quot;א ג&quot;כ יצא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו) {ונראה, דמשמע קצת דהמ&quot;ב ס&quot;ל דבפה&quot;א לא מהני אם באמת הברכה הראויה היא במ&quot;מ, וזהו כסברת הריטב&quot;א [עי&#x27; שע&quot;ת (סי&#x27; ר&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דהביא מח&#x27; אם בירך בפה&quot;א על פת] דס&quot;ל דאינו נקרא פרי}"	סימן רח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באורז חום?	"מנהג העולם מברכין במ&quot;מ אע&quot;פ שכפשוטו הם עם קליפתם [ולפי הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ב) ניחא] [והנה, הוזאת הברכה (בירור הלכה סי&#x27; י&quot;ט) רצה להציע דקליפה כאן הוא קליפה החיצון {ולפי&quot;ז ה&quot;ה בשיבולת שועל},אבל לענ&quot;ד אינו נראה כן דהרי בסידורי דפת לעולם מסירין הקליפה חיצונה שאינה ראויה לאכילה כלל, וכן משמע לשון כתישה שהוא התהליך להסר הקליפה, ולא נקרא זורה, וכן משמע בפערי&quot;ל גרויפי&quot;ן דע&quot;י ההסרה גם מסיר מעט מגוף הגרעינים. אולם, יש עוד סברא לברך במ&quot;מ דמצאתי כתוב דיש הרבה קליפות דקות של סובן והם משפשפין האורז להסיר מקצתן ומש&quot;ה אינו חום חזק אלא חום קל, ויתכן דזה מספיק ליקרא הוסר קליפתן, ובפרט שבזמנם לא היו רגילין להסירם לגמרי עד שהוא לבן ממש כמו שלנו}]."	סימן רח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מערב אורז עם שאר דברים?	"הולך אחר הרוב [ואע&quot;פ שלשון הרמב&quot;ם משמע דאינו מברך במ&quot;מ על אורז אלא כשהוא לבדו ממש (ב&quot;י, ט&quot;ז ס&quot;ק ט&#x27;), מ&quot;מ דחה השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ד) דקיי&quot;ל רובו ככולו והוי כאילו הוא לבדו, וכן מפורש בכמה ראשונים, וא&quot;כ אין הכרח לעשות מח&#x27; ביניהם]"	סימן רח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על rice cakes?	"{נראה דאפי&#x27; אם אינם מתבשלים ברכתו במ&quot;מ, דהרי הם נתמעכו יחדו [וכבר כתבנו למעלה דא&quot;צ דיני בישול], ועוד המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) כתב דתלוי על דרך אכילתן, ועוד כשהוסר הקליפה מקילין אפי&#x27; אם לא נתמעכו לברך במ&quot;מ}"	סימן רח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על 1) דוחן 2) פנ&quot;ץ?	"1) לפי הרי&quot;ף והרמב&quot;ם הוי קטניות וברכתו בפה&quot;א כשהם מבושלים ואפי&#x27; אם נמתעכו, ואם נטחן ועשאה ממנו פת ברכתו שהכל, אבל הרא&quot;ש ורבינו יונה סברו דהוי כמו אורז ואם נטחן ונאפה ברכתו במ&quot;מ דהוי זיין וסועד הלב כמו אורז (טור), אלא דיש חילוק ביניהם כשהם שלימים [ונתמעכו], דלפי הרא&quot;ש הוי כאורז ממש וברכתו במ&quot;מ, ולפי הרבינו יונה הוי כקטניות וברכתו בפה&quot;א עד שנטחן ונעשה ופת (ב&quot;י), ויש עוד שיטת הבה&quot;ג דס&quot;ל דאפי&#x27; על פת דוחן ברכתו בפה&quot;א. ולמעשה המחבר פסק כהרי&quot;ף ורמב&quot;ם דהוי כמו שאר קטניות [דדוקא אורז דומה לחיטה וגורר טעמו על כן ברכתו במ&quot;מ], אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה על) הביא מכמה ראשונים מלבד הרא&quot;ש ורבינו יונה דהוי כמו אורז כיון דזייני ומסעד הלב, ומסיים שהמברך שהכל בודאי יש על מי לסמוך אבל המברך במ&quot;מ אין מוחין בידו. 2) דינו כמו דוחן [דלפי המחבר דס&quot;ל כהרי&quot;ף והרמב&quot;ם דוקא אורז שייך לחיטה ומברך עליו במ&quot;מ, ולא שאר קטניות דמזין, אבל לפי הרא&quot;ש ורבינו יונה כל קטניות דמזין ומסעד הלב ברכתו במ&quot;מ] [ואע&quot;פ הב&quot;י היה מסופק בדעת הרא&quot;ש, כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה לא) דלא היה בפניו התוה&quot;ר דכתוב בפירוש דהוי כמו דוחן]"	סימן רח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על פת מטערקעש&quot;י וויי&quot;ץ (corn)?	"יש בזה כמה שיטות:&lt;br&gt;1) בפה&quot;א - הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;א) כתב דכיון דנטעי אדעתא דהכי, ודרך הוא רק לעשות ממנו פת ולא לאכול תבשיל ממנו {והוי כמו בשמים דלא נאבדו השם פרי מהם} [אבל החת&quot;ס (או&quot;ח סי&#x27; נ&#x27;) חולק על טעם זה דהרי רובן נטעי לאכילת בהמות וכדומה ורק נאכל ע&quot;י אדם מחמת דוחק, וא&quot;כ אין זה עיקר פריין מה שנאכלין ע&quot;י אדם] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג)&lt;br&gt;2) במ&quot;מ - כתב החת&quot;ס (או&quot;ח סי&#x27; נ&#x27;) דיש בזה ספק אורז, ועוד הוסיף הביה&quot;ל (ד&quot;ה על) עוד טעם לברך במ&quot;מ לפי הרא&quot;ש ורבינו יונה דכל קטניות שמזין ומסעד הלב ברכתו במ&quot;מ&lt;br&gt;3) שהכל - כן נראה למעשה כיון דבזה&quot;ז נאכלים ג&quot;כ שלימים, וכן פסק השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ו) [ומ&quot;מ לכתחילה יש לאוכלה באמצע הסעודה, וכמ&quot;ש החת&quot;ס (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג) {והוא חידוש דבעלמא לא ראינו החומרא לאוכלה באמצע הסעודה אלא לגבי ספק בברכה אחרונה, אבל בברכה ראשונה לבד לא, וכמ&quot;ש הב&quot;י בפירוש לעיל (סי&#x27; ר&quot;ב סעי&#x27; י&quot;א), ואפשר יש לחלק בין ירא שמים וחסיד, יעוין שם}]"	סימן רח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא מברכין בפה&quot;א על פת קטניות?	"כן הקשה הרבינו יונה (ומובא במג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג), ותי&#x27; דיצא מתורת פרי ואינו יכול לברך עליו המוציא דאינו מחמשת מיני דגן ולכן מברכין שהכל, ועוד תי&#x27; שאין דרך אכילתו בכך, וכתב החת&quot;ס (או&quot;ח סי&#x27; נ&#x27;) דהעיקר הוא תירוץ שני [וכן משמע מהפמ&quot;ג דרצה לומר דדבר שדרכו לאוכלה כפת ליהוי בפה&quot;א], וביאר דהיינו כמו בשמים (לעיל ס&#x27; ר&quot;ב סעי&#x27; ז&#x27;) דאין דרכן לאוכלם אלא טחון, וה&quot;ה בטערקעש&quot;י וויי&quot;ץ אין דרכן לאוכלה אלא טחון ולפיכך ליהוי בפה&quot;א, אלא שמסיים החת&quot;ס דרובן מאכילין אותם לבהמות וא&quot;כ א&quot;א לומר דזהו עיקר פריין {ולולי דבריו היה נראה לפרש הרבינו יונה, דנקט ב&#x27; טעמים, חד להרמ&quot;א וחד להמחבר, והיינו דלפי&#x27; הרמ&quot;א ברכתו שהכל כפשוטו דהרי יצא מתורת פרי, אבל לפי המחבר אין זה מספיק דהרי ס&quot;ל דאפי&#x27; אם נתרסק לגמרי עדיין קיים שם פרי עליו, ולפיכך צריך טעם השני דאין דרך אכילתו בכך כלל, וביאר הנשמת אדם (כלל נ&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) דהמחבר מודה בדבר שאין דרכו כלל לאוכלו מרוסק שברכתו שהכל כשהוא מרוסק לגמרי, ודו&#x27;&#x27;ק.}"	סימן רח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על תבשיל של קטניות?	"כתב הרמ&quot;א דברכתו בפה&quot;א חוץ מב&#x27; ציורים דברכתן שהכל, א&#x27; נתמעכו לגמרי [ומיירי כשנאכל ג&quot;כ שלימים, דאי אמרת דאינו נאכל אלא מבושלים ונתמעכו לגמרי א&quot;כ הו&quot;ל כבשמים וברכתן בפה&quot;א] [ובדיעבד אם בירך בפה&quot;א יצא, ולבד שלפעמים דרך לעשות זה ,דאילו אין דרך בני אדם כלל לעשות מזה תבשיל יש לעיין אם מהני בדיעבד (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ד)], ב&#x27; אם אינם נאכלים מבושלים כלל [כדמבואר לעיל סי&#x27; ר&quot;ב סעי&#x27; י&quot;ב] [ובדיעבד אם בירך בפה&quot;א יצא (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ג)]"	סימן רח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לסיכום, מהו הדרגות לגבי ריסוק פירות?	אם רוב בני אדם אוכלים אותו רק מרוסק, לכו&quot;ע ברכתו הראויה לה. ואם רוב בני אדם אין אוכלים אותו מרוסק כלל, לכו&quot;ע ברכתו שהכל. ואם רוב בני אדם אוכלים אותו לפעמים מרוסק [ובזה אין נפק&quot;מ אם רוב פעמים נאכלים מרוסק או מיעוט פעמים] לפי המחבר ברכתו הראויה לה ולפי הרמ&quot;א ברכתו שהכל.	סימן רח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מערב קמח חיטין עם קמח דוחן, לגבי 1) ברכה ראשונה 2) ברכה אחרונה?	"1) כל זמן שיש טעם דגן ברכתו במ&quot;מ או המוציא [ודלא כהרא&quot;ה (מובא בביה&quot;ל ד&quot;ה מברך) דס&quot;ל דבעינן כזית בכדי אכילת פרס] 2) אם אכל כזית דגן בכדי אכילת פרס יברך מעין שלש או בהמ&quot;ז, ואם לאו בתבשיל בודאי בורא נפשות [אמנם, גם זה אינו פשוט כ&quot;כ דתוס&#x27; והרי&quot;ף ס&quot;ל דיברך מעין שלש, ומ&quot;מ מדינא קיי&quot;ל כהשו&quot;ע ויברך בורא נפשות (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואחריו)], ובפת השו&quot;ע כתב שיברך מעין שלש, והרבה מתמיהין עליו [וביאר הא&quot;ר (מובא באשל אברהם בגליון, ובערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ד) דהוא יורד חד דרגא, ולפי&quot;ז כתב הכה&quot;ח (ס&quot;ק נ&quot;ד) דלכו&quot;ע על פת הבאה בכיסנין ברכתו שהכל (מ&quot;ב עו&quot;ה)], והגר&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ד) ס&quot;ל דהוא ט&quot;ס וצ&quot;ל בורא נפשות, והמ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ז) ג&quot;כ מצדד כהגר&quot;א, אבל כתב דהנוהג כהמחבר אין למחות בידו, ומסיים דירא שמים לא יאכל פת כזה אלא בתוך הסעודה [והאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; ע&#x27;) פסק כהגר&quot;א] [אמנם, כל זה מיירי כשאין בו רוב דגן אבל ברוב דגן מבואר בהל&#x27; פסח (מ&quot;ב סי&#x27; תנ&quot;ג ס&quot;ק י&quot;ג) דלכו&quot;ע מצטרף הקמח דוחן לשיעור כזית (הערת הרב צבי וובר שליט&quot;א בסוף וזאת הברכה)]"	סימן רח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפת כשאכל כדי שביעה?	"השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ב) ס&quot;ל דצריך לברך בהמ&quot;ז אפי&#x27; אם אין בו כזית בכדי אכילת פרס, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה אינו) הביא מהגר&quot;א ומפשטות המחבר דס&quot;ל דבכל אופן אינו מברך בהמ&quot;ז"	סימן רח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש בו כשיעור כדי אכילת פרס, מה הדין אם אכל ממנו כזית אחת?	"רע&quot;א (תחילת הסימן) בשם הפר&quot;ח והמאמר מרדכי ס&quot;ל דברכתו בהמ&#x27;&#x27;ז [אבל בפר&quot;ח אינו מוכח דס&quot;ל דיברך בהמ&#x27;&#x27;ז, דהוא מיירי בעל המחיה (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ה)], אבל הגר&quot;א והדה&quot;ח והשע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ב) ס&quot;ל דברכתו בורא נפשות [אלא שכתב השע&quot;ת דירא שמים לא יאכל אלא בתוך הסעודה], וכן הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ה)"	סימן רח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין בו כזית בכדי אכילת פרס אבל אכלו במהירות?	כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ב) דכיון שאכל כזית צריך לברך בהמ&quot;ז [על פת] ומעין שלש [על תבשיל]	סימן רח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין בו טעם דגן?	"הוא בטל וברכתו שהכל, ואפי&#x27; אם יש בו כדי אכילת פרס (שע&quot;ת ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ו) [ודלא כהט&quot;ז דס&quot;ל דלא בעינן טעם דגן (ביה&quot;ל ד&quot;ה מברך)], והוסיף השע&quot;ת דאם רובו דגן צריך לברך עליו אפי&#x27; אם אין בו טעם דגן "	סימן רח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הדבש ותבלינין מצטרפין להשיעור כזית?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ח) ס&quot;ל דמדינא אינן מצטרפין אבל נוהגין העולם להצטרפן בתבלינים הרבה כגון סוכר שבאין להכשיר את האוכל, ומ&quot;מ מסיים דטוב ליזהר לכתחילה בכזית קמח, והמג&quot;א (סס&quot;ק ט&quot;ו) ס&quot;ל דשאר דברים חוץ מקמח אחר מצטרפין להשיעור כזית ואפי&#x27; על דברים שהם נראין בעין בפנ&quot;ע, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה בקדרה) הביא הרבה אחרונים כנגדו, והערוה&quot;ש (סי&#x27; ר&quot;ב סעי&#x27; י&#x27;) ס&quot;ל שדברים הבלועים בתוך העיסה הוו מצטרפין אבל דברים העומדים כגוש בפנ&quot;ע אינם מצטרפין [וכן משמע מחזו&quot;א], ועי&#x27; באג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; ע&quot;א) דתמה על מנהג העולם שמקילין להצטרף שאר דברים. "	סימן רח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקמח אורז עם קמח דגן?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) הביא מח&#x27; ראשונים אם אמרינן דהאורז מצטרף לפי שהחיטין גוררין האורז, והביה&quot;ל (ד&quot;ה עירב) הביא בזה מח&#x27; הפוסקים [וכן השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ב) הביא מח&#x27; בדבר זה, והוא ס&quot;ל דאורז הוי כשאר קטניות]."	סימן רח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איזה פת יקדים לברכה, פת שאינו נקיה או פת נקיה שמעורב בו שאר דברים?	יקדים פת שאינו נקיה אע&quot;פ שהפת נקיה יש בו כזית בכדי אכילת פרס (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואם) {ומצד שני פשוט דטבילה במלח אינו מגרע מהפת דהכא מיירי דוקא כשיש גריעותא בתוך הפת ולא חוץ להפת}	סימן רח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לסיכום, מהו השיטות דמצטרפין שאר דברים לשיעור כזית?	"1) דברים שאינם מעורבים בעיסה [כגון טשאלינט או פירות בתוך העוגה], לפי המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) הכל מצטרפין אפי&#x27; אם אין בו כזית בכדי אכילת פרס, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה בקדרה) דחה אותו לגמרי&lt;br&gt;2) בקמח המעורב בתוך העיסה, אם אין בה כזית בכדי אכילת פרס, לפי השו&quot;ע אינו מצטרף אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואחריו) הביא שיטת תוס&#x27; והרי&quot;ף דס&quot;ל דמצטרף. ואם יש בו כזית קמח אלא שאינו אוכלה בכדי אכילת פרס, אז מלבד שיטת תוס&#x27; והרי&quot;ף יש מח&#x27; אחרונים בדעת השו&quot;ע, דלפי המאמר מרדכי ורע&quot;א בשם הפר&quot;ח מצטרף [והשעה&quot;צ (ס&quot;ק מ&quot;ה) מציע דזהו דוקא לגבי על המחיה ולא לברכת המזון {וצ&quot;ע קצת דמבואר ברע&quot;א (וכן בתשובת מים חיים) דאפי&#x27; בדליכא כזית בכדי אכילת פרס מצטרף וכתוס&#x27; והרי&quot;ף}], ולפי הגר&quot;א והדה&quot;ח אינו מצטרף, והשע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ב) כתב דלכתחילה יש לאוכלה בתוך הסעודה, ואם אין לו פת אינו מצטרף, וכן הכריע השעה&quot;צ (ס&quot;ק מ&quot;ה).&lt;br&gt;3) אם הוא תבלינים המכשירין את האוכל, המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ח) כתב שנוהגין להצטרפן, אבל לכתחילה יש לאוכלה באמצע הסעודה [וכן שמעתי מהר&quot;ג מלצר שליט&quot;א בשם הא&quot;ר דתבלינין מצטרפין], וכן מצדד החזו&quot;א, וכן מבואר מהערוה&quot;ש (סי&#x27; ר&quot;ב סעי&#x27; י&#x27;) דכל דבר שאינו גוש בפנ&quot;ע מצטרף.&lt;br&gt;4) אם יש בו רוב דגן בודאי מצטרף בכל אופן {ונראה דוקא כשאינו ניכר כגון קמח קטניות עם קמח חטין} (הערת ר&#x27; צבי וובר שליט&quot;א בסוף וזאת הברכה)"	סימן רח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מסופק אם אכל כזית בכדי אכילת פרס?	"{לכאורה יש כאן ספק גדול, דלפי השעה&quot;צ (ס&quot;ק ע&#x27;) לגבי שאר משקין ופחות מרביעית יין נמצא שאינו יכול לברך אפי&#x27; בורא נפשות דשמא הוא מחויב בעל המחיה, אכן הרבה אחרונים (ערוה&quot;ש, אג&quot;מ, עמק ברכה) חולקים על המ&quot;ב וס&quot;ל דמאחר שאינו מברך מעין שלש בודאי יכול לברך בורא נפשות. וכפשוטו סגי לאכול עוד כזית דגן ונפטר בעל המחיה אבל חידש הגר&quot;ז (סדר ברכת הנהנין פ&quot;ג סעי&#x27; ב&#x27;) דצריך לאכול עוד כזית דגן וגם כזית בורא נפשות דהמאכל שאכל הוי ספק בורא נפשות, אכן חידוש גדול הוא דכיון דברכתו במ&quot;מ באמת נפטר בעל המחיה כל זמן שאכל כשיעור, ועוד לפי סברת הגר&quot;ז אם אוכל עוגה לאט לאט באופן שלא אכל כזית דגן בכדא&quot;פ ובסוף אכל כזית בכדא&quot;פ היתכן שחייב לברך על המחיה וגם בורא נפשות, אלא נראה כשפשוטו דנפטר בעל המחיה וא&quot;צ לאכול עוד כזית בורא נפשות}"	סימן רח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הפתיחה במעין שלש?	למזונות פותח על המחיה ועל הכלכלה, לפירות פותח על העץ ועל פרי העץ, ליין פותח על הגפן ועל פרי הגפן	סימן רח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומר על תנובת השדה בכל אופן?	"הטור הביא מרבינו יונה דאין לומר תנובת השדה על פירות ויין שאין לשון זה נופל אלא במיני דגן, אבל הב&quot;י הביא מנוסחת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם לאומרה בכל אופן, וכן קיי&quot;ל במג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) ומ&quot;ב (ס&quot;ק נ&#x27;), וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) דלשון נוב הוא לשון צמיחה וגידול."	סימן רח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים הסמוך לחתימה?	"הסמ&quot;ג ס&quot;ל דאין לומר ונאכל מפריה ונשבע מטובה [דמשמע דחומד א&quot;י רק לאכול הפירות], אבל צריך לומר נודה לך על הארץ ועל המחיה [או על הפירות או על פרי הגפן] כדי שיהיה מעין חתימה סמוך לחתימה, והרא&quot;ש חולק על תרוייהו וס&quot;ל דיש לומר ונאכל מפריה ונשבע מטובה [וביאר הב&quot;י דאין התכלית בשביל האכילה אלא מה שהוא אומר אח&quot;כ ונברכך עליה בקדושה ובטהרה], וגם ס&quot;ל דאין לומר ונודה לך וכו&#x27; לשיטתו דכיון דס&quot;ל דאומר ונברכך עליה בקדושה ובטהרה ממילא הוי מעין חתימה סמוך לחתימה ותו לא צריך לחתום ונודה לך על הארץ ועל המחיה (ב&quot;י), אבל למעשה יכול לומר שניהם (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;א)"	סימן רח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו התיבות האחרונות במעין שלש?	"הטור מסיים &quot;על המחיה ועל הכלכלה&quot;, אבל הב&quot;י הביא מראשונים שלא יאמר &quot;על הכלכלה&quot;, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;ב) הכריע דאע&quot;פ שהמג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) הביא &quot;על הכלכלה&quot; מ&quot;מ הרבה ראשונים לית להו האי גרסא ופשוט להשעה&quot;צ דאין לומר על הכלכלה {ושמעתי מהגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א דיש נוהגין לומר &quot;על המחיה ועל הכלכלה לא אמרינן&quot;, והחזו&quot;א ס&quot;ל דלא מהני (ע&#x27; מ&quot;ב דרשו)}"	סימן רח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה היא נקראת מעין שלש?	"על המחיה הוא מעין ברכת הזן, על ארץ חמדה טובה ורחבה הוא מעין ברכת נודה לך על הארץ, רחם הוא מעין ברכת בונה ירושלים, כי אתה וכו&#x27; הוא מעין ברכת הטוב והמטיב, ואע&quot;פ שהיא באמת מעין ד&#x27;, מ&quot;מ נקראת מעין שלש לפי שעיקר בהמ&quot;ז מדאורייתא הוי רק ג&#x27; ברכות (טור, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&#x27;)"	סימן רח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי חותמים על הפירות ועל פירותיה?	"אין נפק&quot;מ במקום אכילתו אלא במקום גידול הפרי, דאם גידל בחו&quot;ל יברך על הפירות ואם גידל בא&quot;י יברך על פירותיה (ב&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב) [ודלא כהב&quot;י דהבין בדעת הרבינו יונה דהוא מסופק כשהביא פירות מא&quot;י {וכן משמע מתוס&#x27; קידושין (ל&#x27; ע&quot;א) דאזלינן בתר מקום אכילה ולא בתר מקום גידול}], וכתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) דבפירות א&quot;י משנה רק החתימה ממש [אחר בא&quot;י] אבל בסמוך לחתימה אין לשנות הנוסח ותמיד אומרים ונודה לך על הארץ ועל הפירות, אפי&#x27; על פירות א&quot;י, אבל הוזאת הברכה (פ&quot;ה) הביא מכה&quot;ח (ס&quot;ק נ&quot;ח) לשנות גם בסמוך לחתימה {ונוהגין כהערוה&quot;ש}."	סימן רח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא מסופק אם פירות אלו מא&quot;י או מחו&quot;ל?	כתב הב&quot;ח דזהו כוונת הרבינו יונה שבמקום ספק אמרינן על הפירות (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד) {ולכאורה אם רוב פירות באים מא&quot;י אזלינן בתר רוב}	סימן רח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי 1) מזונות 2) יין, שבאים מא&quot;י?	"1) הברכ&quot;י (ס&quot;ק י&#x27;) והכה&quot;ח (ס&quot;ק נ&quot;ח) ס&quot;ל לסיים על מחייתה, אבל נוהגים כהאג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;ג סי&#x27; קכ&quot;ט אות ד&#x27;) דס&#x27;&#x27;ל דלא ישנה הברכה, וביאר האור שמח (הל&#x27; ברכות פ&quot;ח הי&quot;ד) דהדגן נשתנה {משא&quot;כ יין לא נחשב כשינוי}, ובהר צבי (או&quot;ח סי&#x27; ק&quot;ח) ביאר משום שרוב הקמח בא מחו&quot;ל ואין אנו יודעים אם זהו מא&quot;י 2) חותם על הארץ ועל פרי גפנה {כן מדויק משע&quot;ת ס&quot;ק י&quot;ד, ואפשר לדחות דהברכ&quot;י לשיטתו בודאי ס&quot;ל דצריך לומר פרי גפנה דהרי ס&quot;ל דצריך לומר מחייתה, אמנם י&quot;ל דהוא מביא זה מספר פרי הארץ}, אבל הסטייפלר לא אמר פרי גפנה (מ&quot;ב דרשו)"	סימן רח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הביא צימוקים מחו&quot;ל ועשה יין בא&quot;י?	כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ד) חותם על הארץ ועל פרי הגפן 	סימן רח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אכל פירות א&quot;י ופירות חו&quot;ל ביחד?	"פסק הסטייפלר שיסיים על הארץ ועל פירותיה שהיא שבח המעולה, וכן העלה וזאת הברכה (בירור הלכה סי&#x27; ט&quot;ו) [וציין הר&quot;ג מלצר שליט&quot;א הגמ&#x27; בתענית (י&#x27; ע&quot;א) דא&quot;י שותה מי גשמים וכל העולם כולו מתמצית]"	סימן רח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החתימה 1) לדגן 2) לפירות 3) ליין?	"1) על הארץ ועל המחיה 2) על הארץ ועל הפירות 3) אינו מוזכר בגמ&#x27;, לפיכך יש כאן ג&#x27; שיטות, א&#x27; חותם על הגפן ועל פרי הגפן [והוא מוזכר בתוס&#x27; (ברכות מ&quot;ד ע&quot;א) ובטור, ונדחית דלעולם צריך להזכיר ארץ (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ה)], ב&#x27; על הארץ ועל הפירות [שיטת הרמב&quot;ם ותוס&#x27;], ג&#x27; על הארץ ועל פרי הגפן [שיטת הרא&quot;ש ורבינו יונה והראב&quot;ד דס&quot;ל דילפינן מפתיחה דצריך לפרט הגפן בפנ&quot;ע]. ולגבי לכתחילה, השיטה ראשונה נדחית, אבל לגבי השתים האחרונים, השו&quot;ע לא הכריע ביניהם, והגר&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ח) כתב דהעיקר הוא על הארץ ועל הפירות, ומ&quot;מ נוהגין כהכרעת הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ד) דעדיף לחתום על הארץ ועל פרי הגפן דזה מהני לכו&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ו). ובדיעבד, יצא אפי&#x27; אם אמר על הגפן ועל פרי הגפן (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ה), וכ&quot;ש כשאמר על הארץ ועל הפירות (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ז)"	סימן רח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מזכירין מעין המאורעות?	"אע&quot;פ שתוס&#x27; (ברכות מ&quot;ד) ס&quot;ל דאין נוהגין להזכיר, מ&quot;מ נוהגין כרבינו יונה והרמב&quot;ם להזכיר"	סימן רח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנוסח 1) לשבת 2) ליו&quot;ט 3) לר&quot;ח 4) לר&quot;ה 5) ליוה&quot;כ?	"1) ורצה והחליצנו ביום השבת הזה 2) וזכרנו לטובה ביום פלוני הזה [וי&quot;א ושמחנו ביום וכו&#x27;] 3) וזכרנו לטובה ביום ראש החדש הזה 4) וזכרנו לטובה ביום הזכרון הזה (כה&quot;ח ס&quot;ק ס&quot;ה) 5) כפשוטו לא נתקנו הזכרה, ולפי היסוד מהגר&quot;ח דהוא כנגד הברכה אם שכח יעלה ויבא מובן, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; קפ&quot;ח"	סימן רח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם שכח להזכיר?	"יצא בדיעבד (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח), וביאר המחה&quot;ש דסומכין על הפוסקים דס&quot;ל דא&quot;צ להזכיר מעין המאורע, והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח) ביאר מפני שאינו מחויב לאכול מיני מזונות, ואפי&#x27; אם אין לו פת הרי אפשר בשאר פירות [אבל לפי המ&quot;ד דצריך מיני מזונות בדוקא יתכן דצריך לחזור ולברך (ר&quot;י באק), אבל למעשה אין לחזור מפני טעמים אחרים, ועוד יש אומרים דאינו יוצא במיני מזונות וא&quot;כ הו&quot;ל ספק ברכה (שש&quot;כ פנ&quot;ז הע&#x27; ל&#x27;)], והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ס&#x27;) הוסיף עוד טעם דבירושלמי משמע דכל ההזכרה אינו אלא לכתחילה"	סימן רח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם שכח ההזכרה ונזכר אחר שאמר כי אתה וכו&#x27;?"	"הא&quot;ר (ס&quot;ק כ&#x27;) מתמיה למה לא מזכירין ההזכרה קודם ירושלים דומיא דברה&quot;ז {ולפי היסוד מהגר&quot;ח ניחא דההזכרה הוא במקום הברכה והוא אחר ירושלים}, ומשמע מדבריו דלאחר שאמר כי אתה וכו&#x27; דהוי במקום ברכת הטוב והמטיב תו לא מצי להזכיר ההזכרה, אבל הכה&quot;ח (ס&quot;ק ס&quot;ז) הביא דיכול להזכירה כל זמן שלא אמר החתימה, ור&quot;מ יגן שליט&quot;א הביא ראיה להכה&quot;ח מברכת מעין שבע דאמרינן (מ&quot;ב סי&#x27; תקפ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) דאם טעה ואמר הקל הקדוש במקום המלך הקדוש יכול לתקנו כל זמן שלא גמר הברכה אע&quot;פ דכבר התחיל התיבות שכנגד הברכה אמצעי, אלא ש&quot;מ דלגבי &quot;מעין&quot; לא אמרינן דהוי כאילו התחיל הברכה שכנגדו."	סימן רח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם שכח ההזכרה ליל סדר אחר הד&#x27; כוסות?"	"כתב השש&quot;כ (פנ&quot;ז הע&#x27; ל&#x27;) דאפי&#x27; טעם הפמ&quot;ג שייך הכא דהרי אפשר בחמר מדינה וגם אפשר במלא לוגמיו דאינו טעון ברכה אחרונה, וכ&quot;ש לשאר הטעמים א&quot;צ לחזור. "	סימן רח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחנוכה ופורים?	"כתב הגהות מיימוניות (ב&quot;י) דא&quot;צ להזכירה, ויש בזה כמה טעמים:&lt;br&gt;1) לבוש - ראוי להזכירו בהודאה, ובמעין שלש לא שייך דזה יהיה כשאומר נודה לך על הארץ וכו&#x27; ואם יפסיק לא יהיה מעין חתימה סמוך לחתימה [והשיג עליו הלחם חמודות דזה דוחק דהרי אם שכח יכול להזכיר על הנסים אפי&#x27; לאחר בהמ&quot;ז] {ויש להוסיף עוד קשיא דלמה לא יכול להזכירו כשאומר על ארץ חמדה טובה ורחבה, וי&quot;ל דצריך בדוקא לשון הודאה} (מחה&quot;ש)&lt;br&gt;2) לחם חמודות (פ&quot;ו ס&quot;ק קל&quot;ה) - אינו מוזכר בירושלמי, ואפשר משום שאינו הוזכר בתורה (מחה&quot;ש)&lt;br&gt;3) גר&quot;א (ס&quot;ק מ&#x27;) - אפי&#x27; בבהמ&quot;ז אינו אלא רשות להזכיר אלא שכבר נהגו להזכיר אבל בחנוכה ופורים ליכא מנהג כלל (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ט)&lt;br&gt;4) הגר&quot;ח - כל ההזכרות נתקנו כנגד הברכה שאומרים כששוכח ההזכרה&lt;br&gt;5) בעלי מוסר - אי אפשר להודות בקצרה [וכעין שמצינו באבודרהם במודים דרבנן דא&quot;א להודות ע&quot;י שליח]"	סימן רח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים ברכה אחרונה על הרבה דברים?	"בתחילה יזכיר המין מזונות, ואח&quot;כ היין, ואח&quot;כ הפירות [דזהו סדר חשיבותם (ב&quot;י), וגם קודמין בפסוק (ט&quot;ז ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&#x27;)], וה&quot;ה לגבי החתימה, ואין זה חתימה בתרתי שהארץ מוציאה המחיה והיין והפירות (טור)"	סימן רח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד חותם כששתה יין ואכל פירות?	"המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;א) ס&quot;ל דכיון דבלא&quot;ה צריך להזכיר על הפירות, א&quot;צ להזכיר על פרי הגפן ויכול לסמוך על השיטות דיוצא בעל הפירות לבד, אבל כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;א) דנוהגין כהשו&quot;ע דחותמים על פרי הגפן ועל הפירות, ופשוט דבדיעבד אם חתם רק על הפירות שאינו חוזר {ולכאורה צ&quot;ע, דזהו ממש שיטות מוחלפת מסי&#x27; קפ&quot;ח דהשו&quot;ע (סעי&#x27; ז&#x27;) ס&quot;ל דאין להוסיף ר&quot;ח בחתימת הברכה, והמג&quot;א (שם ס&quot;ק י&quot;ד) השיג עליו מה מזיק כשאומר גם ראשי חדשים בהחתימה, ואפשר לומר לגבי הסתירה בשו&quot;ע דכאן עדיף טפי דמפני חשיבותו של היין צריך להזכירו תחילה ועדיין לא הזכיר הפירות וא&quot;כ אינו לבטלה, ולגבי המג&quot;א תי&#x27; הר&quot;י באק דהתם לא הזכיר כלל הענין של ר&quot;ח אבל כאן ל&quot;צ להזכיר יין דהרי הוא בכלל פירות. ויש להוסיף דהשעה&quot;צ לקמן (סי&#x27; רי&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ד) מסתפק אם צריך לכלול נס הראשון בברכה על נס השני, ומסיים דאין קפידא דהרי אינו מברך ברכה לבטלה אלא כוללה בתוך הברכה, וי&quot;ל דבמקום ספק לכו&quot;ע יש לכלול דברים אחרים בתוך הברכה}"	סימן רח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם אכל ב&#x27; מינים ושכח להזכיר אחד מהם במעין שלש?"	"אם הוא באמצע הברכה צריך לחזור לעל המחיה (מהרש&quot;ג או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; נ&quot;ג, שבט הלוי ח&quot;ג סי&#x27; י&quot;ח) {ואע&quot;פ שאינו מתאים בשיגרת הלשון א&quot;א לומר דהוי חזרה דהרי אשכחן לקמן (סעי&#x27; י&quot;ז) כעין זה דאם התחיל בהמ&quot;ז בטעות כל זמן שלא נגמר הברכה ימשיך לומר על ארץ חמדה וכו&#x27; והתם א&quot;א לומר שהוא חזרה, אלא צריך לומר דנחשב כהמשך דקאי על הברוך}, ואם כבר חתם הברכה, תלוי במח&#x27; ראשונים בסי&#x27; נ&quot;ט אם פתח שלא כהוגן ומסיים כהוגן בברכה ארוכה (שבט הלוי שם), והמ&quot;ב כאן (ס&quot;ק ס&quot;ד) משמע דצריך ג&quot;כ הפתיחה דהביא מח&#x27; אם שתה יין ואכל תפוחים וסיים על הפירות אם מוציא אף התפוחים [ואפי&#x27; להחיי&quot;א דס&quot;ל דיצא היינו רק משום שהתפוחים נכלל בתנובת השדה, וכמ&quot;ש הנשמת אדם] (שערי הברכה פי&quot;ד סעי&#x27; מ&quot;א), אכן דחה המהרש&quot;ג (שם) דהכא גרע טפי כיון שפתח ביין ושייך לשון פירות ג&quot;כ על היין א&quot;כ ליכא הכרח דהסיום דפירות קאי ג&quot;כ על התפוחים, והביא דוגמא לזה מהלכות שטרות דלפעמים אמרינן דהעליונה מגלה על התחתונה, וכעין זה כתב הפסק&quot;ת (הע&#x27; 146) דפשוט ליה דבדרך כלל הולך אחר החיתום אבל כאן כששכח מין אחד לא אזלינן בתר החיתום."	סימן רח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הציורים דדברים הטעונים בורא נפשות נפטרים במעין שלש?	"1) האוכל פירות משבעת המינים ותפוחים&lt;br&gt;2) השותה יין ואוכל תפוחים, לכו&quot;ע אם חותם על הארץ ועל פרי הגפן אינו מוציא התפוחים, אבל אם חותם על הארץ ועל הפירות לפי המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;א) עדיין אינו מוציא התפוחים כיון דאינו מזכיר הפירות בפתיחה, אבל יש אחרונים (עולת תמיד, מאמר מרדכי, חיי&quot;א) דס&quot;ל דמוציא התפוחים [וביאר הב&quot;ח שהכל הולך אחר החיתום, אבל בהגהות הסמ&quot;ק ובנשמת אדם (כלל נ&#x27; ס&quot;ק ג&#x27;) ביארו טעם אחר שהתפוחים בכלל תנובת השדה], ולפיכך מייעץ המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ד) שיברך בורא נפשות תחילה או יחתום על הארץ ועל פרי הגפן.&lt;br&gt;3) האוכל פרי אדמה עם יין או שבעת המינים, אע&quot;פ שהחיי&quot;א מסתפק בזה ג&quot;כ, מ&quot;מ פשוט להשעה&quot;צ (ס&quot;ק ס&quot;ד) דכאן בודאי אינו מוציא הפרי אדמה וכדמשמע מלשון הרמב&quot;ם דדוקא בפרי העץ יש ספק&lt;br&gt;4) האוכל מיני מזונות וליפתן כגון בשר ודגים - הטור ס&quot;ל דנפטר בעל המחיה דאף הוא מזין, אבל הרא&quot;ש לא הודה לו, וביאר הב&quot;י דאע&quot;פ שבשר ודגים מיזן זייני אבל הם לא סעידי משא&quot;כ מיני דגן מיסעד סעידי ג&quot;כ [ואם אוכלם ביחד וטפלים להמין מזונות אז נפטרים בעל המחיה (שע&quot;ת ס&quot;ק י&quot;ד.)], והט&quot;ז (ס&quot;ק ט&quot;ז) ביאר מפני שלא נזכר מזון בעל המחיה, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ז) כתב עוד טעם מפני שלא נתקנה ברכה זו למין זה, ושאני יין ותמרים דאשכחן בגמ&#x27; שהם דומין ללחם."	סימן רח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי תפוחים?	"אם ברכתן שהכל ובורא נפשות [כגון שסחטן או בישלן לפי הרשב&quot;א דליכא רוב] אינו נפטר בעל הפירות דהרי לאו פרי היא (רע&quot;א, וכן מבואר ממג&quot;א לעיל סי&#x27; ר&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה)"	סימן רח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אכל חצי כזית תפוחים וחצי כזית פרי אדמה וכזית מפירות שבעת המינים?	מ&quot;ב דרשו הביאו בשם הגרא&quot;ל שטיינמאן שליט&quot;א דהחצי כזית תפוחים נפטרים במעין שלש ואינם מצטרפין לפרי אדמה {וכעין זה מצינו בשבת ע&quot;א ע&quot;ב}	סימן רח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני ברכה אחרונה על הגפן ועל פרי הגפן בעבור אכילת ענבים 1) בסתם 2) בכוונה בהדיא?	"1) הרבינו יחיאל ס&quot;ל דמהני בסתם כוונה אפי&#x27; לכתחילה דאף הם פרי הגפן דומיא דמהני על הפירות לתפוחים, אבל הרא&quot;ש חולק עליו, וביאר הב&quot;י דלא דמי לתפוחים דהתם שייכי טפי לברכת על הפירות דהרי מברכין בפה&quot;ע בברכה ראשונה משא&quot;כ בענבים לא תקנו כלל לברך עליהם על פרי הגפן, לא בתחילה ולא בסוף, וכן קיי&quot;ל 2) אם כוון בהדיא לפטור הענבים יצא [ואם בירך על יין וכוון בהדיא לפטור גם הענבים תלוי במח&#x27; ראשונים לעיל בין רש&quot;י ורבינו יונה (ב&quot;י, מ&quot;ב לעיל סי&#x27; ר&quot;ו ס&quot;ק י&#x27;)]"	סימן רח סעיף יד-טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי ברכה ראשונה אם בירך בפה&quot;ג על ענבים?	"דינו כמו ברכה אחרונה דלפי רבינו יחיאל מהני לכתחילה אפי&#x27; בסתם, ולפי הרא&quot;ש לא מהני אלא בדיעבד אם כוון בפירוש"	סימן רח סעיף יד-טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך בפה&quot;ע על יין?	"המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ב) הביא בשם ר&quot;י הלוי דלא יצא אפי&#x27; אם כוון בפירוש, וכן מדויק בתוס&#x27; ברכות (י&quot;ב ע&quot;א), וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ח), אבל האבן העוזר ס&quot;ל דמהני {ודוקא אם כוון בפירוש, אבל בסתם לכו&quot;ע לא יצא}, וכ&quot;כ רע&quot;א בשם הגינת ורדים, וכ&quot;כ הרא&quot;ה ושמ&quot;ק (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ז), ולמעשה ספק ברכות להקל (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&#x27;), והוסיף היד אפרים דיסיים תכ&quot;ד בורא פרי הגפן. [וה&quot;ה שייך מח&#x27; הנ&quot;ל כשבירך בפה&quot;א על יין (קיצור שו&quot;ע סי&#x27; נ&quot;א סעי&#x27; ג&#x27; בלחם הפנים, פסק&quot;ת הע&#x27; 173)] {ונראה דהשאלה הוא אם מאחר שקבעו לה חז&quot;ל ברכה מיוחדת עקרו ממנו ברכת בפה&quot;ע, ומשמע ממתני&#x27; (ברכות ל&quot;ה ע&quot;א) דה&quot;ה לגבי בפה&quot;א על לחם}"	סימן רח סעיף יד-טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם שתה יין ומים, האם צריך לברך בורא נפשות על המים?	"בכל אופן שנפטר המים בברכה ראשונה של היין [כגון שקבע על היין (של&quot;ה, ודלא כמרדכי דס&quot;ל דבזמן הזה ליכא קבע) או היה בפניו, וי&quot;א אפי&#x27; אם רק כוון בהדיא על המים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;א)] נפטר ג&quot;כ בברכה מעין שלש של היין [כ&quot;כ הרא&quot;ש, ואע&quot;פ שהסמ&quot;ק היה מסופק בזה (ב&quot;י)]"	סימן רח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מים דוקא?	לא, ה&quot;ה בשאר משקין כל זמן שהם נפטרים בברכת בורא פרי הגפן (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;א)	סימן רח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא שתה כשיעור רביעית?	"כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק ע&#x27;) צ&quot;ע מה לעשות דהרי אינו יכול לברך ברכה אחרונה על פחות מרביעית, אבל מאידך גיסא אינו יכול לברך בורא נפשות דשמא הוא מחויב בברכה אחרונה על מלא לוגמיו או כזית {אכן, מדויק בערוה&quot;ש (סי&#x27; ר&quot;ב סעי&#x27; י&#x27;) דאינו חושש לזה כששותה פחות מרביעית יין, ואפשר דהוא לשיטתו (סי&#x27; ר&quot;ב סעי&#x27; ה&#x27;) דס&quot;ל דקיי&quot;ל מדינא דהשיעור רביעית, אלא דחסיד מחמיר להוציא עצמו מידי ספק, אמנם יש הרבה חולקים על המ&quot;ב (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; ע&quot;ד, עמק ברכה) דסברי דכיון שהוא מחויב בעצם לברך ברכה אחרונה על המשקין כשמברך על הגפן פוטרה הכא שאינו מברך על הגפן ממילא צריך לברך בורא נפשות}."	סימן רח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הציור דצריך לברך שהכל על המים ואפ&quot;ה נפטר במעין שלש שעל היין?	"כגון שקבע על היין בתחילה ואח&quot;כ אמר הב לן ונברך דעכשיו הוא מחויב בברכה ראשונה [ואע&quot;פ שבכי האי גוונא ס&quot;ל להמג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ד) דהוא מחויב ג&quot;כ בבורא נפשות, מ&quot;מ קיי&quot;ל כהשל&quot;ה דנפטר במעין שלש דעל היין (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ב), אבל לא ברירא ליה להחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; כ&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;) דלא קיי&quot;ל כהמג&quot;א (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן רח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שתה מים קודם ששתה היין?	"לפי המ&quot;ב צריך לברך בורא נפשות על המים [כן מבואר ממ&quot;ב, וכן מדויק היטב במ&quot;ב (ס&quot;ק פ&#x27;) דכתב דצריך לאכול מין אחר לברך בורא נפשות ולא סגי במה ששתה יין], אבל יש סוברים (גר&quot;ז) דמעין שלש פוטרת המים, ולפיכך מייעץ הכה&quot;ח (ס&quot;ק פ&quot;ב) דעדיף טפי לברך בורא נפשות קודם ששותה היין (מ&quot;ב דרשו) {אבל אם שותה המים אחר היין ולא היה דעתו עליו צריך לברך שהכל על המים ותלוי במח&#x27; הנ&quot;ל לגבי הברכה אחרונה ולא שייך העצה של הכה&quot;ח}."	סימן רח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לברך בהמ&quot;ז על יין?	"לכתחילה יברך מעין שלש, ובדיעבד אם התחיל ברכת הזן ולא סיימה, יתחיל ועל שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה {ולכאורה בנוסח שלנו צ&quot;ל ועל ארץ חמדה וכו&#x27;} ויסיים בהנוסח דמעין שלש, ואם כבר סיים ברכת הזן, יצא [ומכאן הוכיח הרבינו יונה דמעין שלש אינו אלא מדרבנן ורק לכתחילה תקנו לברך מעין שלש, אבל הקשה הביה&quot;ל (ד&quot;ה אלא) למ&quot;ד דמעין שלש דאורייתא מא&quot;ל, ותי&#x27; ר&quot;י באק ע&quot;פ השעה&quot;צ לעיל (ס&quot;ק א&#x27;) דאפי&#x27; למ&quot;ד מעין שלש דאורייתא אפ&quot;ה מן התורה די בברכה אחת (וכ&quot;כ החזו&quot;א או&quot;ח סי&#x27; ל&quot;ד ס&quot;ק ג&#x27;)] [ולפי הר&quot;ן ורמב&quot;ן יין אינו נפטר בבהמ&quot;ז, ולא קיי&quot;ל כוותיה (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל אות א&#x27;), ולפי הרשב&quot;ם יצא דאם מעין שלש מהני, כ&quot;ש שלש גופה]"	סימן רח סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שתה יין 1) לפני הסעודה 2) באמצע הסעודה 3) לאחר הסעודה?	"1) לפי הרא&quot;ש נפטר בבהמ&quot;ז דגורר תאותו, אבל לפי הר&quot;ן ורמב&quot;ן ורז&quot;ה אינו נפטר, ולכתחילה יכוין לפוטרה בפירוש (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל אות ד&#x27;, ביה&quot;ל לעיל סי&#x27; קע&quot;ד סעי&#x27; ו&#x27; ד&quot;ה וכן) 2) לכו&quot;ע נפטר בבהמ&quot;ז (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל אות ב&#x27;) 3) במקום שיש מציאות שלאחר המזון, לפי הרבינו יונה (ורשב&quot;א) נפטר בבהמ&quot;ז משום מגו דקבע על לחם קבע ג&quot;כ על היין, ולפי הרשב&quot;ם ג&quot;כ נפטר בבהמ&quot;ז דאם מעין ג&#x27; מהני כ&quot;ש דג&#x27; מהני, אבל לפי הרא&quot;ש הר&quot;ן והרמב&quot;ן אינו נפטר, וכדי לקיים שיטת הרא&quot;ש נכון לכוין בהדיא להוציאו בבהמ&quot;ז (ביה&quot;ל שם אות ג&#x27;) [ולפי הר&quot;ן והרמב&quot;ן אין עצה אלא לברך מעין שלש בפנ&quot;ע ואנן לא קיי&quot;ל כוותייהו]"	סימן רח סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שתה הרבה יין?	"מבואר בגמ&#x27; ברכות (ל&quot;ה ע&quot;ב) דפורתא סעיד וטובא מיגרר גריר, וס&quot;ל להביה&quot;ל (ד&quot;ה ברכת) דמסתבר דהא דאמרינן דבהמ&quot;ז פוטרת יין היינו דוקא כשהוא סעיד, וא&quot;כ הו&quot;ל לחלק בין שתה הרבה לשתה מעט, ותי&#x27; דאפשר דכיון דכבר מתחייב בבהמ&quot;ז כששתה מעט תו לא פקע אף ששתה טובא, ומסיים וצ&quot;ע, והחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ל&quot;ד ס&quot;ק ו&#x27;) השיג עליו דא&quot;כ איך פוטרים היין ששתה אח&quot;כ, אלא פי&#x27; החזו&quot;א דטובא מיגרר גריר רק עד שישתה שיעור שביעה דאז אפי&#x27; יין מסעד סעיד."	סימן רח סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבעת המינים אם בירך בהמ&quot;ז?	אינו יוצא אלא אם אכל תמרים שהם זייני טפי (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ז), ופשוט דלכתחילה יש לו לברך מעין שלש ולא לסמוך על בהמ&quot;ז [וכגון שאכלם לאחר המזון קודם בהמ&quot;ז בזמנם] (ביה&quot;ל ד&quot;ה וה&quot;ה)	סימן רח סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך בהמ&quot;ז על 1) דייסא 2) פת הבאה בכיסנין 3) אורז?	"1) לפי המחבר אינו יוצא [אע&quot;פ שהם זייני טפי מתמרים, מ&quot;מ אית להו עילוי אחרינא בפת (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ה)], אבל הרבה אחרונים (באר הגולה, פר&quot;ח, אבן העוזר, רע&quot;א) ס&quot;ל דיוצא [ואם אכל דייסא סמוך לסעודה לפי הר&quot;ן משמע אפי&#x27; בסתמא יוצא בבהמ&quot;ז, ולפי האבן העוזר דוקא אם כוון בפירוש, ולמעשה לאחר המזון אינו מצוי בזמנינו ולעולם נחשב כתוך הסעודה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ה), ולגבי לפני הסעודה משעה&quot;צ (סי&#x27; קע&quot;ו ס&quot;ק ה&#x27;) משמע לכתחילה יברך על המחיה מיד אפי&#x27; אם אוכל יותר באמצע הסעודה, ובדיעבד אם לא בירך עד סמוך לבהמ&quot;ז צ&quot;ע אם לא כוון בפירוש להוציא את הדייסא בבהמ&quot;ז] 2) בודאי נפטר בבהמ&quot;ז (רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ה) 3) לא יצא דאינו משביע כמו דגן (הגרח&quot;פ שיינברג, מ&quot;ב דרשו) {ומש&quot;ה אינו נפטר בעל המחיה לכתחילה אלא בדיעבד}"	סימן רח סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אכל מזונות וגם שתה יין או אכל תמרים, ובירך על המחיה לבד, מה הדין?	"כתב הכה&quot;ח (ס&quot;ק ע&quot;ו) דכבר נפטר היין והתמרים בעל המחיה, אבל רשז&quot;א (מנח&quot;ש קמא סי&#x27; צ&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;) הוכיח ממ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ט) דגם בברכה אחרונה צריך כוונה לפטור דבר שאינו לכתחילה, וא&quot;כ עדיין לא יצא חיובו של היין ותמרים (שערי הברכה פי&quot;ד הע&#x27; ע&quot;ח)"	סימן רח סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכלול מספק הוספות במעין שלש?	"כתב התרוה&quot;ד דאינו לכתחילה והביא ראיה מירושלמי (ברכות פ&quot;ו ה&quot;א) דר&#x27; ירמיה לא אכל חטים שלמים מימיו משום ספק ברכה אחרונה ולא רצה להוסיף על פרי האדמה בתוך המעין שלש, אבל רע&quot;א חולק עליו דליכא ראיה מהירושלמי דבודאי אין להכניס נוסח דאינו חזי כלל משא&quot;כ נוסח דשייך באופנים אחרים יכול לכלול {ונראה עוד לדחות דבלא&quot;ה צ&quot;ע למה לא אכלם באמצע הסעודה, אלא ש&quot;מ דלא היה מהדר אחר עצות לאוכלם אלא סתם לא ידע הברכה אחרונה עליהם ומש&quot;ה לא אכלם, אבל בודאי יכול למצוא עצות}, ואפי&#x27; בדעת התרוה&quot;ד השו&quot;ע ס&quot;ל דאפי&#x27; בדיעבד אינו יכול לאכול דברים אחרים ולכוללה מספק, אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ט) ס&quot;ל דהתרוה&quot;ד לא מיירי אלא לכתחילה אבל בדיעבד כשאין לו עצה אחרת יכול לאכול דברים אחרים ולכלול מספק ההוספה, ולמעשה הכריע השעה&quot;צ (ס&quot;ק ע&quot;ח) דבדיעבד יכול לסמוך על הט&quot;ז בצירוף לרע&quot;א דחולק לגמרי על התרוה&quot;ד."	סימן רח סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אכל פרי ומסופק אם הוא משבעת המינים?	הלבוש כתב שיברך אחריו בורא נפשות מספק, והשיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ו) הרי ממ&quot;נ יכול לברך על הפירות, וממ&quot;ב (ס&quot;ק פ&quot;א) משמע דס&quot;ל דהמג&quot;א לא הקיל אלא לכוללה בתוך המעין שלש אם אוכל דבר אחר (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש) {וצ&quot;ע, דפשטות המג&quot;א משמע דיכול לברך על הפירות גרידא, ולמעשה צ&quot;ע מה יעשה אם אין לו דברים אחרים לאכול אם יכול לברך על העץ ועל פרי העץ}	סימן רח סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שתה ספק יין ואין לו אלא פירות משבעת המינים?	יברך על הפירות ויכוין להוציא את היין דיש סוברים דמהני לברך בפה&quot;ע על יין (ביה&quot;ל ד&quot;ה מספק) {ויש לעיין אם עדיף לעשות זה או לסמוך על הט&quot;ז בצירוף שיטת רע&quot;א}	סימן רח סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם יש לו ספק מעין שלש או בורא נפשות ואין לו שום דבר לאכול?	"מספק אינו יכול לברך שום ברכה אחרונה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ט) [וכן מבואר ממ&quot;ב (ס&quot;ק פ&#x27;) דכתב דאם יש לו מין בורא נפשות לכל הפחות יאכל זה כדי למעט ספיקו]"	סימן רח סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אכל כזית מיני מזונות ופחות מכשיעור יין?	"אם שתה ספק שיעור יין [כגון כזית] לכו&quot;ע יש לכוללה במעין שלש, אבל אם שתה בודאי פחות מכשיעור, ידוע שיטת האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; ק&quot;ט) דיכול לכוללה בתוך מעין שלש דאינו הפסק [ועי&#x27; בוזאת הברכה דהביא דהרב משה צז&quot;ל חזר בסוף ימיו], אבל רשז&quot;א (שש&quot;כ פנ&quot;ד הע&#x27; ע&quot;א) ס&quot;ל שלא יכוללה."	סימן רח סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שרוצה לאכול ענב אחד?	{נראה דאינו מותר לכתחילה לאכול ענב אחד בדעת לאכול כזית מזונות אח&quot;כ ולכוללה במעין שלש, אבל בדיעבד אם כבר אכל הבריה הכריע המ&quot;ב (למעלה) כהט&quot;ז ורע&quot;א דמותר לכתחילה לאכול כזית מזונות ולכוללה מספק במעין שלש}	סימן רח סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אכל חצי כזית מיני מזונות וחצי כזית משבעת המינים?	"לפי הרבה אחרונים (קיצור שו&quot;ע סי&#x27; נ&quot;א סעי&#x27; ד&#x27;, כה&quot;ח ס&quot;ק ד&#x27;, הליכות שלמה פסח פי&quot;ב סעי&#x27; י&#x27;) יש לברך בורא נפשות, אבל לפי האג&quot;מ הנ&quot;ל י&quot;ל דיכול לומר על המחיה ועל העץ (שש&quot;כ ח&quot;ג פנ&quot;ד הע&#x27; ע&quot;א), וכן משמע מגר&quot;ז (סדר ברכת הנהנין פ&quot;ח סעי&#x27; ז&#x27;). (מ&quot;ב דרשו)"	סימן רח סעיף יח		
